כתובת
זה כמו מספר חשבון. אפשר להראות אותו לכל אחד — אליו מקבלים כסף. הוא לא אומר מי אתם: בבלוקצ'יין אין שדה «שם».
מפתח פרטי
זו החתימה שלכם. לא סיסמה לחשבון אישי, אלא חתימה ממש: למי שיש את המפתח — שולט במטבעות בכתובת. איפה נשמר המפתח הפרטי? רק אצלכם; לנו לא מראים אותו, ואין לנו אותו.
עסקה
זו הוראה: «מכתובת א לכתובת ב להעביר כך וכך». לבד היא לא שווה כלום עד שיש חתימה. הרשת מקבלת רק חתום.
איך הארנק שולח קריפטו: שבעה שלבים — ורק אחד עם המפתח
כל שלב — קודם בשפה פשוטה, אחר כך שורת «מתחת למכסה» עם הטכניקה. מתחילים מדלגים עליה, טכניים קוראים רק אותה. הכל מאומת מול קוד הארנק והבקאנד — בלי ניחושים.
אתם בוחרים מאיזו כתובת משלמים
פותחים את רשימת הארנקים ובוחרים מאיזה יעזוב הכסף. ברגע הזה אין שום סוד: האפליקציה פשוט לוקחת את מחרוזת הכתובת.
איפה נמצאות הכתובות שלכם. בלי הרשמה — רק על המכשיר, באחסון המקומי של הדפדפן או האפליקציה, ליד יתרות והגדרות. אף כתובת לא יוצאת אלינו: אנחנו אפילו לא יודעים שאתם קיימים. אם פתחתם חשבון (אימייל, Google או Apple) — לשרת יוצאת הכתובת ורק הכתובת, כדי שהרשימה תתאים בטלפון ובמחשב. המפתח הפרטי לא נכנס לחשבון: פשוט אין לו מקום בקוד.
אתם מציינים למי שולחים
אפשר להדביק כתובת נמען, לסרוק QR או לבחור ספר כתובות. הספר נבנה מההעברות שלכם: האפליקציה שולחת את הכתובות שלכם ברשת הזו ומקבלת בחזרה למי שכבר שילמתם מהן. אנחנו לא אוספים «אנשי קשר» ולא מבקשים גישה לספר הטלפונים.
שמות וכוכביות — רק אצלכם. תווית כמו «לאמא» או «ספק» וכתובות מוצמדות נמצאות באחסון המקומי של המכשיר — לא בשרת. בזמן ההקלדה הארנק בודק את הכתובת לפי כללי הרשת: אורך, פורמט, checksum. שגיאת הקלדה לא תעבור את שדה הקלט.
מחשבים את עמלת הרשת — ולשם כך לא צריך מפתח
עמלת רשת קריפטו אינה קבועה: משלמים לרשת כדי שיכניסו את ההעברה לבלוק. כדי להראות מספר אמיתי צריך לשאול את הרשת. החוצה יוצאים הכתובת שלכם, כתובת הנמען והסכום. בלי מפתח ובלי חתימה — אין שום דבר שאפשר להזיז בו כסף.
למה זה בטוח. זו קריאה, לא פעולה: לשאול «כמה עולה העברה עכשיו» זה כמו להביט בלוח טיסות. שום קריאה לא תוריד מטבעות: משיכה קורית רק עם חתימה.
שלוש מהירויות. אתם בוחרים: לאט וזול יותר, או מהר ויקר יותר. זו לא תוספת שלנו — העמלה כולה הולכת לכורים ולמאמתים של הרשת. Mitilena לא גובה כלום על העברה.
מרכיבים טיוטת עסקה
הארנק מרכיב את ההוראה במלואה: מאיפה, לאן, כמה, איזו עמלה ומספר סידורי. לכל כתובת יש מונה תשלומים יוצאים — nonce. הוא מונע שאותה עסקה תעבור פעמיים ושומר על סדר התשלומים. אנחנו שואלים את הרשת על הערך הנוכחי, כולל העברות שעדיין תלויות בתור.
טיוטה — עדיין לא כסף. בשלב הזה יש רק טקסט ההוראה. בלי חתימה היא לא שווה כלום: הרשת לא תקבל אותה, כמו שבנק לא יקבל הוראת תשלום בלי חתימה. אפשר לאבד, להראות, לזרוק — על היתרה זה לא משפיע.
חתימת עסקה. זה קורה על המכשיר שלכם
הרגע שבגללו הכל נבנה. הארנק לוקח את הטיוטה ואת המפתח שלכם ומחשב חתימה — ממש כאן, באפליקציה או בלשונית הדפדפן. המפתח יכול להגיע בארבעה דרכים, וכולן מסתיימות על המכשיר שלכם:
בדיקה «האם זה המפתח הנכון». לפני השליחה הארנק גוזר כתובת מהמפתח שהוזן ומשווה לכתובת השולח. לא תואם — ההעברה לא יוצאת, ואתם רואים «Wrong private key». חתימה היא מתמטיקה על טקסט העסקה והמפתח: מהחתימה אי אפשר להחזיר את המפתח, והיא תקפה בדיוק לעסקה אחת. תשנו סכום או נמען אפילו בתו אחד — החתימה תפסיק להתאים.
על שמירה תחת PIN — בכנות. המפתח מוצפן על המכשיר ונשמר מוצפן באחסון המקומי. ה־PIN הוא 6 עד 12 תווים; אפשר גם אימוג'י. אנחנו לא יודעים את ה־PIN ולא יכולים לשחזר אותו: הוא לא קיים בשום מקום חוץ מהראש שלכם.
מה שרת ארנק הקריפטו רואה: רק את תוצאת החתימה
החתימה מוכנה. עכשיו הארנק שו��ח לנו את העסקה החתומה — וזה הכל. זו מחרוזת אחת שכבר מכילה: ממי, למי, כמה, עמלה, מספר סידורי ואת החתימה עצמה. לשנות בה משהו אי אפשר — החתימה תישבר והרשת תסרב. אנחנו לא יכולים לשכתב סכום, להחליף נמען או לשלוח אותה פעם שנייה.
מה השרת עושה. דבר אחד בדיוק: מעביר את המעטפה לבלוקצ'יין דרך צומת רשת ומחזיר לכם האש — מספר שאפשר למצוא בכל אקספלורר. כמו דוור שלא יודע לפתוח מכתבים. עסקה חתומה לא קשורה ל־Mitilena: כל צומת ברשת הזו יקבל אותה. אם מחר השרת שלנו ייעלם, המטבעות יישארו שלכם — כי המפתח אצלכם.
היסטוריית העברות — ומה רשום בה
אחרי שליחה מוצלחת הארנק שומר רשומה קצרה כדי שההיסטוריה וספר הכתובות יעבדו לכם. ברשומה: רשת, מטבע, סכום, כתובת שולח, כתובת נמען, האש, שער ברגע השליחה ותאריך. ועוד קוד קישור־מעקב שאפשר לשלוח לנמען כדי שיראה סטטוס.
מה שאין ברשומה: השם שלכם, אימייל, כתובת IP או מזהה משתמש. השורה קשורה לא לאדם אלא לכתובות שכבר ציבוריות בבלוקצ'יין. לכן אנחנו קוראים לה אנונימית. בחתימה אופליין דרך Mitilena Air החלק המקוון לא שומר כלום על ההעברה: הוא רואה רק מעטפה מוכנה.
לא «מבטיחים שלא נעשה» — אנחנו לא יכולים, כי אין במה
להוציא את הכסף שלכם
האם הארנק יכול לגנוב קריפטו? לא: למשיכה צריך חתימה, לחתימה צריך מפתח. אין לנו את המפתח; הוא לא מועבר באף שלב.
להקפיא או לבטל העברה
עסקה חתומה יוצאת לרשת וחיה לפי הכללים שלה. אין כפתור «בטל» — לא אצלנו ולא אצל אף אחד אחר.
להחליף נמען
הכתובת תפורה במעטפה החתומה. כל תיקון שובר את החתימה.
לשחזר PIN או מפתח
הם לא נמצאים בשרתים שלנו. זה לא נעים — וזו גם האחריות.
להראות את ההיסטוריה שלכם לזר כ«שלכם»
במסד היא קשורה לכתובות, לא לזהות.
גם בכנות: איפה הארנק לא יעזור
הבלוקצ'יין ציבורי
הכתובות, הסכומים וזמני ההעברות שלכם גלויים לכולם לנצח. פרטיות לא באה מהארנק אלא מזהירות עם כתובות — או מרשתות כמו Monero.
איבדתם מפתח — איבדתם גישה
אף אחד, כולל אותנו, לא יחזיר אותו. שמרו בשני מקומות במקביל, עדיף אופליין.
מכשיר בשליטת תוקף — זה המכשיר שלו
החתימה קורית במקום שממנו מפעילים אותה. וירוס בטלפון מסוכן יותר מכל חור בשרת; לסכומים גדולים יש כרטיס NFC וחתימה אופליין.
Monero דורש מפתח צפייה
הוא נחוץ כדי להציג יתרה. הוא רק קורא, אי אפשר להוציא איתו — אבל כדאי לדעת מראש.
מה שואלים אחרי שהגיעו עד כאן
האם בטוח לשלוח קריפטו דרך השרת שלכם אם הכל קורה על המכשיר?
כן, אם מבינים את תפקיד השרת: לשאול את הרשת על עמלה ומספר סידורי, לקבל שערי חליפין ולהעביר הלאה מעטפה מוכנה. כל אלה פעולות ציבוריות, לא צריך מפתח. חלק מצמתי הרשת אנחנו מריצים בעצמנו כדי לא להיות תלויים בשירותים זרים.
אתם רואים את היתרה שלי?
יתרת כל כתובת גלויה לכל אחד — זו רשומה פתוחה בבלוקצ'יין. השאלה רק אם הכתובת מקושרת אליכם. בלי הרשמה אנחנו אפילו לא יודעים את רשימת הכתובות שלכם: היא על המכשיר.
מה אם תחליפו את כתובת הנמען כשאני לא רואה?
הכתובת נכנסת לתוך החתימה. החלפה אחרי חתימה — תשבור אותה והרשת תסרב. לפני החתימה הכתובת על המסך שלכם: בדקו את התווים האחרונים — הרגל לכל החיים בקריפטו.
למה העמלה כל הזמן משתנה?
זה מכירה פומבית על מקום בבלוק. כשהרשת עמוסה, המקום יקר יותר. אנחנו מציגים מה שהרשת עונה באותו רגע ונותנים לבחור מהירות.
ההעברה תקועה בלי אישור. מה לעשות?
היא כבר ברשת — יש לה האש, ורואים אותה באקספלורר. ברשתות EVM אפשר לדרוס העברה תקועה: לשלוח חדשה עם אותו מספר סידורי ועמלה גבוהה יותר.
מה זה nonce במילים פשוטות?
מספר סידורי של תשלום מהכתובת שלכם. ההעברה הראשונה — אפס, השנייה — אחד וכן הלאה. מונע שאותו תשלום יעבור פעמיים.
במה זה שונה מבורסה?
בבורסה המטבעות רשומים על חשבון החברה ואתם שורה במסד שלה: יכולים להקפיא, לבקש מסמכים, להגביל משיכה. כאן המטבעות רשומים על הכתובת שלכם בבלוקצ'יין, והמפתח אצלכם.
ומה אם אאבד את הטלפון?
המטבעות נשארים בבלוקצ'יין. מתקינים ארנק על מכשיר חדש, מזינים את המפתח השמור — הכל במקום. בלי מפתח אף אחד לא יעזור.